היום המשוגע בסנטרל פארק ועד לחופש בפסל החירות (איך מתמודדים עם ילדים חסרי סבלנות?)

הסופ״ש הראשון של ההורים בדיוק חלף לו אין ספק שהתחיל מעולה עם ארוחת שישי ביתית שכולם היו שותפים להכנתה (הוספתי על זה פוסט אחר כך, ניתן לקרוא כאן)

תמונות מהשישי הראשון צונזרו – ככה זה שיושבים מותשים עם פיזמות..

ציפינו וחיכינו לשבת שאמורה להיות חמימה ונעימה ותכננתי לנו יום כיף בסנטרל פארק.

זכרתי שהילדים ממש נהנו בפארק שהיינו כאן בביקור לפני שנתיים ובניתי ציפיות גבוהות.

ספוילר – כגודל הציפיות כך גודל האכזבות!

הגענו לניו יורק עם האוטובוס מתחת לבית שלנו, הנסיעה עברה בכיף ובשמחה הישר לבלגן של הטיים סקוור.

חשבתי שיהיה נחמד ללכת ברגל לסנטרל פארק, הליכה של 20 דקות אבל אויל לצרה ששכחתי להביא עגלה.

הילדים היו רעבים והדברים שהבאנו בתיק לא עניינו אותם אז עצרנו לאכול בדרך זה קצת הרגיע את הרוחות אבל המון האנשים + מזג האוויר + חוסר הרצון ללכת ברגל הכריעו את הכף

עד שהגענו לסנטרל פארק שהיה מדהים ביופיו בזכות פריחות האביב שהתחילו הילדים (אביב ליתר דיוק) כבר היה מותש ושיר אחריו.

אז היו רגעי חסד קטנים בהם הצלחתי לצלם תמונות של כולם מאושרים (פייק-ניוז??) ופה הבנתי שאת הילדים (שלי לפחות) צריך להביא לביקורים ממוקדים עם לא הרבה אנשים ובכלל הם מעדיפים להיות בחצר של הבית שלנו.

אז מה היה לנו?

סיור רגלי מהטיים סקוור למעלה לכיוון הסנטרל פארק לידו נמצא כיכר קולומבוס

התמונות נראות מושלמות 🙂 הסוד בלהצחיק את המצולמים שלך לפחות עבד לי..

בדרך הביתה כבר לקחנו סאב ווי (לא נעבור את ההליכה הזאת שום אתם!!) והמצב התחיל להירגע, עד שהגענו חזרה לתחנה המרכזית כבר כולם היו שמחים ומחוייכים, כנראה שהיה צריך מיזוג.

 

כמובן שממליצה מכלך הלב על טיול בסנטרל פארק (אולי לא ביום השמש הראשון אחרי סופת שלגים שכולם יוצאים בבת אחת החוצה) תוכלו למצוא שם הופעות רחוב מדהימות, דוכני אוכל, אנשים מעניינים ועצים בצבעים שונים.

יש גם הופעות לילדים ומלא פינות חמד לטייל ולראות.

ניתן למצוא בפארק גם עמדות שמוכרות את מפת הפארק ושם ציון כל המקומות החשובים לביקור כמו הטירה, המזרקה הגדולה, imagine, האגם, גן החיות ועוד..

מצורף לינק לאתר הרשמי של הסנטרל פארק עם כל האטרקציות – לינק לאתר 

יום אחרי הטיול המתיש שלנו בניו יורק היו לנו כרטיסים לפסל החירות והחששות לא עזבו אותנו.

בערב שלפני תפסתי לשיחה את הבכור שלי על הקשיים במעבר לארץ חדשה, על הגעגוע לאבא ועל כך שגם לאמא קשה ויחד עם זאת אנחנו עושים את הכי טוב שאנחנו יכולים במיוחד שסבא וסבתא נמצאים פה ואנחנו רוצים ליהנות מכל רגע ורגע.

כשאביב שמע אותי מדברת על הקושי שלי בארץ זרה (ברור שיש!!) הוקל לו.

סיפרתי לו שאני מתגעגעת לחברים שלי ומצד שני מצאתי פה חברים מדהימים ואני גם רואה איך הוא מנסה להכיר חברים חדשים אפילו שהשפה מאתגרת אותו.

אין ספק שהקושי העיקרי ברילוקיישן הזה הוא הילדים והניתוק מהמוכר והידוע.

יום אחרי קמנו ליום גשום וסוער (מה שלא מוסיף על ההסתגלות לארץ זרה, תנודות מזג האוויר המשוגע פה) והתחלנו במסע לפסל החירות.

אנחנו אישית הזמנו כרטיסים לשיט שיוצא מניו ג׳רזי ניתן כמובן להזמין גם דרך ניו יורק (את זה עשינו עם הילדים לפני שנתיים, הם מאוד נהנו אך התור היה ארוך יותר מן הסתם הרוב יוצאים משם)

לינק להזמנת כרטיסים (שימו לב לקחת את הכרטיס שנקרא Reserve with Pedestal Access שתוכלו להיכנס לתוך הפסל, יש גם אפשרות להזמין לכתר עצמו רק תמהרו כי הכרטיסים האלה נגמרים מהר.

לפני העלייה לספינה מסתתרים מהקור ויוצאים רק לתמונות חובה! כי אי אפשר בלי.

הגענו למקום שם גם נפגשנו עם הדר, אמא שלה והבכור שלה והתחלנו בשיט לכיוון פסל החירות.

הילדים ממש נהנו וגם אנחנו 🙂

הגענו לאי של פסל החירות ומשם עלינו לתוך הבניין עצמו (לא עד הכתר, לצערי לא היו מקומות כבר) עד לרגליים של הגברת.

בפסל למעלה רואים את כל נוף

חוץ ממזג האוויר הקפוא היה ממש נחמד מה גם שמפני שעלינו לבניין לרוב נשארנו במקום סגור. למעלה היה קצת קר, כמה דקות וירדנו חזרה לאכול במסעדה של המקום ומשם חזרה לרכב.

הביקור היה כמה שעות מומלץ להצטייד גם בצידה לדרך למרות שבספינה עצמה מוכרים אוכל +שתייה וכמובן יש מסעדה על האי.

בתוך הבניין עצמו של הפסל עוברים שוב בדיקות בטחוניות (לוקח קצת זמן.. שבאופן מפתיע עבר בשלום) ולפסל עצמו אסור לעלות עם כלום (אפילו את המים של הילדים לא נתנו לעלות מכיון שהבקבוקים היו מאלומיניום) אז תגיעו עם מינימום דברים.

יש לוקר שניתן לשכור (אין לכם כל כך ברירה) והמחיר סביר היה 2 דולר לשעתיים וניתן גם ליותר.

אחרי הביקור יש גם מוזיאון נחמד שמסביר את תהליך העשייה של הפסל – שווה ביקור והילדים היו בעננים מהאיברים הענקיים של הפסל שמוצגים במוזיאון 🙂 שיר הצטלמה עם כל תמונה ותמונה כמובן עשתה בוק אישי משלה יחד עם אחיה שצילם אותה.

לסיכום – היה ביקור ממש מהנה!

אני חושבת שהשייט בספינה ובכלל המרחבים הפתוחים עושים את זה לילדים (שלי בכל אופן) הרבה יותר מטיול במנהטן הצפופה את זה נשאיר לגדולים!

ולסיום קצת תמונות של הגברת שעבורה התכנסנו וקפאנו –