כללי

אש אש מדורה – געגוע ל-1991

ל״ג בעומר.

הוא תמיד היה אחד החגים האהובים עלי.

חג של שחרור וחופש מבחינתי ואני זוכרת כמה חיכינו והתכוננו אליו בתור ילדים.

זה היה ממש מבצע של חודש לפני (אולי יותר מי זוכר פרטים מדויקים בגילנו..) של איסוף קרשים, רשימת קניות וכמובן ההתרגשות והציפייה

והכי חשוב היה – מי לא נשבר ונשאר ער עד הבוקר כדי לקחת את השוקו והלחמניות של הבוקר מהמכולת (נשבעת שאז לא חשבנו על זה כעל גניבה…)

היו ימים טובים ומאז חלפו הרבה מים בנהר ולאחרונה גם באוקיינוס וממש רציתי להביא את החוויה של לג בעומר גם לכאן, לניו ג׳רזי.

אביב הבכור עוד חגג ל״ג בעומר וטעםאת החוייה, אמנםלא באקסטרים כמו אמא שלו אלא עם הגן, אבל עדיין.

הקטנה שלי לא ראתה מדורה מימיה (ראתה אבל ממש לא זוכרת את זה)

כששמעתי שארגון ״בראשית״ מארגן פעילות ל״ג בעומר, אמנם חודש וחצי אבל עדיין מי סופר, מייד נרשמתי!

ומה אני אגיד לכם זו הייתה חוויה מעולה!

אז למרות שמזג האוויר אכזב ודווקא באותו היום היו תחזיות של גשם אחרי שבוע שמשי ביותר וכבר דיברו על הזזת הפעילות לתוך המבנה (WTF) שכמובן לא תהיה מדורה.

לבסוף הגשם פסח עלינו (גם חג הפסח בא לעזרתנו) ונשארנו רק עם מזג אוויר קריר של 15 מעלות, שבארץ לא היינו מוציאים את האף אבל פה זה סביר לגמרי!

המקום היה מלא במתנדבים שנתנו מזמנם להכין עמדות הפעלה לילדים, היו עמדות אוכל ישראלי, מדורה (כמובן!) אבל עבורי גולת הכותרת הייתה הופעה של רון רוזנפלד מלהקת ״פורטרט״ וזה ממש החזיר אותי אחורה.

לשבת שם על המחצלת לראות הופעה של פורטרט, יותר נכון של רון רוזפלד הסולן של הלהקה בליווי להקה מקומית שנקראת גיבורי העל (מקווה שזוכרת נכון את השם, שהיו מצויינים) לזכור את המילים!!!! ולהרגיש לרגע אותה ילדה שבילתה את כל הלילה מול המדורה עם אותם זכרונות ילדות, כשעלי הבת הקטנה, לידי בן הזוג עם הגדול ומסביבי המון ישראלים שרק רוצים להרגיש לרגע אחד בבית, בישראל.

חוויה עצמתית.

ואיך אפשר בלי תמונות מהפעילות המקסימה הזאת…

 

הצצה קטנה להופעה המדהימה ומלאת האנרגיות

תודה שוב למארגנים המופלאים ולכל מי שהרים את ההפקה הזאת.
המלצה לפני סיום –

בתור מי שעברה לא מזמן (עדיין חדשה כאן ובכל ענייני המעבר) אבל בכל זאת שומעת אנשים סביבי וגם רואה את הילדים הפרטיים שלי.
זה כל כך חשוב עדיין לשמור על החגים ועל האופי הישראלי גם כשאנחנו לא נמצאים שם פיזית, זה חלק ממי שאנחנו ומה שאנחנו.

את חווית הילדות שלי ככל הנראה הם לא יזכו לקבל, אגב גם אם היינו נשארים בישראל זה לא היה אותו הדבר, ואין לי ספק שהם (וגם אנחנו) צוברים פה חוויות מיוחדות לכל החיים, אבל אם אני יכולה לתת להם הצצה קטנה מהחגים וממה שקורה בישראל – זכיתי!

חג שמח לכולם, (אפילו בדיליי, בכל זאת המרחק..)

One thought on “אש אש מדורה – געגוע ל-1991

  1. מהמממממממת!
    כמה שטת כותבת יפה ונכון
    כיף לשמוע שיש התארגנויות כדי לשמור על התרבות והמורשת גם מרחוק…
    תענוג!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *