היום, 15 לינואר, בדיוק לפני שנה נחתנו כאן בארה״ב.
זוג + 2 ילדים עם 8 מזוודות בלבד! (והמחשב שלי האהוב כמובן…)
תמיד צחקתי על זה שהגענו כמו סלאח שבתי, בלי כלום בלי יותר מדי דברים.

אתמול כל היום חשבתי על היום האחרון בישראל לפני הטיסה, זה היה יום לא פשוט עם המון התרגשות וחשש לקראת הלא נועד.
את הבית שלנו אפילו ראינו בוידאו ולא דרכנו בו לפני.

אני מנצלת את הפוסט הזה על מנת להסתכל אחורה עכשיו ולראות מה השגתי בשנה האחרונה, בתור חן וגם בתור משפחה.

• הגעתי למדינה זרה בה לא הכרתי אף אחד (חוץ מקשרים וירטואליים) ורכשתי לי חברות וחברים תוך זמן קצר מאד
• עברתי תיאוריה והוצאתי רשיון אמריקאי אחרי 20 שנה על הכביש שיום יבוא ואני גם אכתוב על החוויה הזאת…
• בכלל ההתמודדות מחדש עם נהלים חדשים, תרבות חדשה (אפילו שכולם חושבים שהם מכירים ויודעים דרך תכניות טלוויזיה שונות שהיינו רואים. נו טוב Friends בשידורים חוזרים ללא הפסקה ושינון כל הפרקים בעל פה)
• עבודה מול הילדים, בעיקר הגדול, על הכניסה למקום חדש, בית ספר גדול (אחרי שהיה בגן חובה) שכולם דוברי אנגלית והוא צריך למצוא את מקומו. עברנו דרך לא קלה ולא פשוטה שהוא חווה אותה גם במישור הנפשי וגם הפיזי.
• מציאת פליידייט אחרי המסגרות ובכלל אנשים שאני מרגישה אתם בנוח, לאחר שהגעתי ממקום כל כך מחבק בו לא הייתי שנייה לבד (גם שהבן זוג היה בנסיעות ארוכות), לחפש את עצמי מחדש ולמצוא קשרים חדשים כדי שהילדים שלי לא ירגישו בהבדל (והם הרגישו ושאלו.. כל יום מחדש)
• חברות לשתות אתן קפה ולשתף מכל הלב והנשמה, למזלי הדר הגיעה שבועיים אחרי ומצאנו מיד שפה משותפת.
• התמודדות עם מציאות בה החברים שלך הם גם אלה שאתך בבית הספר, אתך באירועים חברתיים ושל הקהילה, גם יוצאים יחד, גם עובדים יחד… קיבוץ.
• עבודה – להגיע אחרי 6 שנים בהן בניתי עסק במו ידי, צעד אחרי צעד והגעתי למקום מצוין. פתאום להתחיל הכל מחדש, אבל רגע! את צריכה לחכות 3 חודשים לאישור עבודה. עם יד על הלב – למי היה זמן לעבוד? הייתי עסוקה בהסתגלות של ילדים (ובטיולים במנהטן..)
• קהילה – הספקתי להקים עם הדר (זוכרים אותה מהסעיף הקודם?) קבוצת נשים שנמצאות ברילוקיישן ונפגשות פעם בשבוע! וזה היה מטורף! עד שהגיע הקיץ וכולם נסעו
• התנדבות. ואוו ההתנדבויות פה הם חלק בלתי נפרד מהמגורים כאן. בשנה שאני כאן הספקתי להצטרף לועדה בבית ספר שאחראית על החוגים אחרי בית הספר, לארגון בראשית הנפלא שאביב נמצא שם בלימודי עברית, ששם אני מתנדבת בועדה שמארגנת הרצאות, ועדת אירועים שאחראית לאירועי הקהילה במשך השנה. בלי קשר פונים אלי כל יום אנשם שאעזור להם בפרסום העסק שלהם מישראל כאן ובארגון הרצאות הכל ללא עלות (בינתיים) ובהמון אהבה. אולי הגיע הזמן להגשים חלום ילדות ולהפוך למפיקה 🙂 בנוסף הצטרפתי לצוות נשים מקסים שמארגן מפגשי נשים חודשיים – כיף גדול פה!
• תכל׳ס סיפוק מעבודה הגיע ממש בחודשים האחרונים שהתחלתי לקיים מפגשים בנושא שיווק בפייסבוק, מפגשים שמאד אהבתי בארץ ועכשיו קורים פה אחת לחודש זה בנוסף להדרכות הפרטיות (כאן, ברחבי ארה״ב ובכלל בעולם) וההדרכות הקבוצתיות שאני עושה במסגרת פרטית ומסגרות ציבוריות כאן וכמובן ניהול הרשת החברתית ללקוחות שנמצאים כאן ולא רק בארץ.
• להסתובב במנהטן ולא פונים אלי לחבילות תיירים – אין ספק שזה היה אחד מרגעי האושר השנה
• הגשמתי חלום 🙂

אז מה עכשיו?

מחכה לשנה השנייה כאן בקוצר רוח, יש המון דברים חדשים בפתח והמשימות שלי השנה הן:

• לפתוח את בלוג הצילום שלי – תחביב שחיכה שנים להתגשם והתחיל ממש רגע לפני שעזבנו (לקחתי קורס צילום..)
• להדריך באנגלית ולא רק בעברית
• לטייל יותר בניו יורק במקומות פחות מתויירים ולצלם
• להרים את הפרוייקט שבונה יחד עם ניר (עדיין לא מדברים על זה..)
• לשחרר את האתר האמריקאי בפומבי (כבר מזמן באוויר אבל עוד לא יצא לי לעבור עליו מבחינת אנגלית נכונה, אם למישהו בא לעשות את זה בבקשה מוזמן לפנות אלי 🙂
• לעשות שיחת ועידה כבר עם חברות שלי (נו קדימה!!!)
• לטייל ביבשת המופלאה שאני נמצאת בה ולחקור מקומות חדשים
• לעשות אלבום של השנה האחרונה -מבטיחה לשתף אתכם 🙂
• לראות את המשפחה והחברים האהובים שלי בקרוב (מוזמנים גם לכאן)