שבוע לפני הנסיעה הגדולה!
אני עדיין לא מעכלת את מה שקורה מסביבי.
הזמן מתחיל להיות לחוץ ויש עוד הרבה דברים לסדר לפני שאנחנו פורשים כנפיים ליבשת אחרת.
רוב הדברים כבר במזוודות, הבית הולך ומתרוקן מהתכולה שלו אך עדיין לצערי לא הועבר לדיירים אחרים. זה כבר מתחיל לייאש. הדירה ממש ממש מקסימה, אבל לכל מי שמגיע יש בקשות כאלה ואחרות שלצערי לא יוצאות לפועל.
אני באופטימיות (כמה שניתן) שיקרה נס ומישהו יגיע לראות את הדירה עוד לפני הנסיעה שלנו ושנוכל לסגור עניינים עוד כשאנחנו בישראל. בכל מקרה כבר נפגשתי עם מתווך מקסים שמוכן לעזור לנו להראות את הדירה למתעניינים פוטנציאליים כשנהיה רחוקים.
השבוע באים לקחת את החפצים הכבדים יותר – מקרר, מזרון ועוד מה שאומר שאין לנו כבר מה לעשות בבית כל כך. התכנון הוא לישון אצל ההורים שלי עד הנסיעה ותוך כדי להמשיך ולארוז.
האריזה, ואווו האריזה. אחד הדברים הקשים ביותר והמתישים (נפשית ופיזית).
כל סופ״ש אנחנו מפקידים את הילדים אצל הסבתות וניגשים למלאכת האריזה.
אין לי מילים לתאר את העייפות שלנו.
זה ממש מתיש לארוז את החפצים שלך ותוך כדי להיפטר מהמון דברים.
במיוחד עצם העובדה שאנחנו צריכים לקחת את רוב הדברים החשובים אתנו במזוודה (כמובן שהזמנו מטען נוסף לכל נוסע) כי אנחנו לא שולחים מכולה ותוך כדי גם מסדרים ארגזים לשליחה בדואר ולאחסון אצל ההורים.
אם יש לכם מקום אחסון לשים את החפצים היקרים לכם שלא באים אתכם מה טוב, כך ניתן לחסוך על אחסון לטווח ארוך.
מה גם שלנו ספציפית לא היו חפצים כבדים כמו ספה, מזנון וכו, הכל מיועד למכירה. בשלב הזה גם לא נותר הרבה, מלבד הדברים ההכרחיים אותם באים לקחת ממש עוד כמה ימים.
רשת התמיכה שלנו
חברים ומשפחה הכרחיים לתהליך, אין ספק!
בין אם זה באריזות (כל מפגש עם הילדים אחרי הגן הופך גם לאריזות) וקפיצה לקפה הופכת לעזרה.
זה הזמן להגיד תודה לכל מי שעזר לנו לארוז. לחברים (אפילו כאלה שהגיעו במיוחד מערים אחרות) ולמשפחה תודה רבה!
אם אתם מתכננים לעבור דירה בין אם זה לעיר אחרת או רילוקיישן ממליצה לגייס תמיכה מסביב, זה כל כך חשוב!
אנחנו ממש משתדלים לשמור על שפיות בזמן הזה ולהמשיך עם החיים כרגיל במיוחד בשביל הילדים, אבל אין ספק שזה קשה שכל יום משהו אחר נלקח לך מהבית. ופתאום – הבית שכל כך אהבת הופך להיות חלל עם ארבע קירות ערומים ללא החפצים האהובים שהופכים את זה לפינה שלך.
אני אישית מחכה כבר לרגע שאתפנק אצל ההורים קצת, עם ארוחה משפחתית ופינוקים לפני הנסיעה…
כמו כל אחד לא?
בתמונה – מסיבת הפרידה האחרונה מחברות הילדות שלי בננוצ׳קה (סוף סוף זרמו אתי למסעדה טבעונית)
