כללי

ים של דמעות וחתונה אחת

אני חושבת שהיום היה אחד הימים הרגשיים הכי קשים לי.

קמתי לבוקר חדש עם הודעות בוואטספ מאימהות מהגן הקודם של אביב (הבכור שלי) בישראל ובהודעה היה לינק.

לינק אחד שמאגד בתוכו את כל החוויות, התמונות, החגיגות והכי חשוב – החברים מכל שנת הלימודים האחרונה.

ישר חשבתי לעצמי – האם אביב שם? והתשובה היא כן.

אמנם לא בתמונות הראשוניות של הילדים שהראו כל ילד בנפרד אבל בהחלט מהתמונות הכיתתיות עד חנוכה, החג שאחריו עזבנו.

ראיתי את קליפ יחד עם אביב וראיתי את האור בעיניים שלו, קרא בשם הילדים שזכר בהתלהבות וממש ניסה להיזכר בכל שם ושם.

הלב שלי נצבט, ואתו התחילו הרהורים האם עשינו נכון שעברנו לכאן?

האם היה נכון להעתיק אותו מכל מה שמכיר ויודע?

בו זמנית הוואטספ שלי קרס מהודעות בעקבות החתונה של בנדוד שלי שהתקיימה הערב. ואני? לא הייתי.

לא אשקר, לא לכל חתונה אני מתלהבת ללכת (אני יודעת שגם אתם לא..) אבל כאן זה שונה.

זה בנדוד שהיינו קשורים מאד במהלך הילדות שלנו, ממש כמו אחים ועם האחים המדהימים שלו אני בקשר מופלא! לגמרי אפשר להגיד שגדלנו יחד והם גידלו אותי 🙂

וכמובן עם אמא שלו שהיא כמו אמא שנייה שלי, אין ספק.

היו מחשבות בראש להקדים את הטיסה ולהגיע כבר עכשיו לארץ במקום לאוגוסט אבל זה פשוט לא יתאפשר וגם לא היה חכם.

כי עם יד על הלב החתונה היא מספר שעות ואז אני צריכה להיות עם שני ילדים בארץ בעוד כל החברים שלהם ושלי עדיין במסגרות.

לכן החלטנו להגיע באוגוסט…

כל היום התהלכתי עם תחושת מועקה והרגשה שהלב שלי חצוי לשנים. וכל מה שאני חושבת הוא – עוד לא עברה חצי שנה, מה יהיה בהמשך?

אני חושבת שזה גם יותר קשה עכשיו היות והילדים בחופש ואני הורדתי הילוך עם מפגשי הקהילה שבניתי יחד עם הדר (מבטיחה פוסט בקרוב על זה)

יותר אנשים נוסעים לחופשה בארץ ויש הרגשה של ״כלום״. ריק אחד גדול.

ההודעות, התמונות והסרטונים המשיכו עד השעות הקטנות של הלילה (שעון ישראל) סימן שהיה ממש ממש כיף (שוב צביטה קלה בלב אבל שמחה גדולה שהאירוע היה מוצלח)

ואפילו זכיתי לדבר עם אחות ואם החתן בשובן הביתה.

לשמוע את השמחה האושר בקול שלהן היה שווה הכל.

אז נכון שהיה לנו יום ממש מוצלח מבחינת חברים ותעסוקה (חופשת הקיץ מזמנת אתגרים לא פשוטים) חברים שהכרנו בחוג יצירה בבוקר ולאחר מכן חברים טובים מהגן של שיר בצהריים

ואפילו הילדים נרדמו מהר.

אבל כל מה שאני חשבתי זה – למה אין טכנולוגיה שיכולה לשגר אותי לישראל לכמה שעות ולחזור הביתה? ואולי עוד אספיק לקנות כרטיסים בהפתעה להספיק לשבת חתן (מתה על זה!!!)

אז מכאן מאחלת לך בנדוד יקר המון מזל טוב ם בחירת לבך המופלאה! אוהבת אותך עד אינסוף ומבטיחה חיבוק גדול ומלא לחות באוגוסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *