השבוע הראשון אוטוטו מגיע לסופו

לאט לאט הבית מתחיל לקבל תחושה נוחה יותר והדברים מתחילים להסתדר.

אחד הדברים הראשונים שעשיתי על מנת להקל על חיינו הוא לקבוע עם לימור כהן קובר, בעלת חברה לעזרה ברילוקיישן.

ולהיעזר בה (בין היתר) בבחירת גן הילדים לשיר (בת ה-3). אביב בן 6 מיועד ללכת לבית הספר הציבורי בעיירה שלנו וגם החלק שלו יגיע בסיפור.

אז האפשרויות לגנים הן רבות וגם פה חשוב לדעת מה סדר העדיפויות שלכם:

• גן ישראלי / אמריקאי / דתי
• גן ישראלי עם צביון יהודי יותר
• כמות החופשים שיש בגן (יש לשים לב שבגן ישראלי בדרך כלל יהיו יותר חופשים – חגים
• הצוות כמובן – לי אישית היה חשוב ביותר שיהיה לי חיבור מיידי לצוות
• המתקנים בגן
• נראות הגן – גדול / קטן
• מחיר
• שעות הפעילות
• כמות העברית / אנגלית
• האווירה בגן
• מספר הילדים

עם כל הדברים האלה יצאתי יחד עם לימור לבדוק גנים.

ראינו מספר גנים – ישראלים ואמריקאיים.

לי היה חשוב ששיר תהיה בגן ישראלי דובר עברית, אך לא רציתי שהעברית תהיה חלק עיקרי מפעילות הגן. כלומר השירים והמוסיקה, הפעילות תהיה באנגלית על מנת שתיכנס לעניינים ויחד עם זאת היה לי חשוב שהגננת שלה תדע עברית על מנת שתוכל לתקשר אתה בקלות.

ראינו מספר גנים וברגע שנכנסתי לגן שלה ידעתי שזה – זה.

בתמונה – שיר משחקת פעם ראשונה בגן

האווירה הייתה אינטימית, לעומת אחד הגנים האמריקאים שהיה עצום. מסדרון ענק עם מלא דלתות….

המוסיקה שהתנגנה ברקע הייתה מוזיקה באנגלית והגננת הראשית שליוותה אותנו בסיור אפילו הגדילה ואמרה שבבוקר יש את השירים שלה (קלאסיקות מכל הזמנים…) מושלם!

מנהלת הגן הייתה מקסימה שאם לא הייתי עוצרת את עצמי הייתי פשוט מחבקת אותה ובוכה לה על הכתף כמו ילדה קטנה, בזכות הרגישות שלה למצב והדברים שאמרה שנגעו לי ישר בלב!

עברתי על הסעיפים שהצבתי לעצמי והיה לי ברור שזה זה, אך עדיין המשכתי לראות גנים אחרים באותו יום. כולל גן אמריקאי שנמצא ממש מתחת לבית שלי שהיה נחמד (ואפילו פגשנו בכניסה אמא ישראלית שבדיוק רשמה את הבת שלה) אבל הגננת שהייתה מיועדת לשיר פשוט לא התאימה לה לדעתי מבחינת אנרגיה.

מרשה לעצמי לישון על זה יומיים ולהגיע להחלטה סופית.

ומה בינתיים בגזרה של הגדול?

בן הזוג קפץ בינתיים לבית הספר לקחת מסמכים שאותם צריך למלא + חיסונים שצריך להשלים. (זוכרים את פנקס החיסונים שצריך להביא יחד אתכם מהארץ?) 

אבל הביקור אצל הרופאים הגיע מוקדם מהצפוי כאשר אביב שיחק בסלון (עם רצפת העץ) ונפל. תוך שניות השפה התחילה לדמם ולהתנפח. הייתי בטוחה שהוא פתח את השפה ובאותו רגע ביררנו היכן המרפאה הקרובה והיינו בדרך אליה.

הגענו למרפאה ליד הבית (בקלוסטר) מרפאה בהחלט נחמדה אך כמובן שעבורו זו הייתה חוויה לא פשוטה. להגיע למקום בו גולם דוברי אנגלית, שפה שהוא לא מבין ויחד עם שפה נפוחה. לא נעים בכלל…

זו הייתה אזעקת שווא אבל זה היה מספיק לו כדי שיפתח אנטי לשירותי הרפואה פה.

אגב לא צריך תפר (לפחות זה…) ומזל כי כל בדיקה אפילו הכי פשוטה עולה מעל 100 דולר. מטורף!!

העיקר שיהיו בריאים.

ובערב? נראה לכם שנרגע?

חשבו שנית!

אז בבוקר ביקרנו עם אביב במרפאה ליד הבית כי חשבנו שפתח את השפה ובלילה היה לו קשה לישון והיינו בטוחים שזה קשור למעבר ובנוסף היה לו חום כמעט כמה ימים (אותו הורדנו עם נובימול ונורופן שהבאנו מישראל) אך לאחר כמה ימים שהחום לא יורד הוא התחיל גם לבכות מכאב פתאומי ששלח אותנו שוב לרופא והפעם בדקנו את מרפאת החירום בקרסקיל (עיירה שכנה)

בן זוגי ואביב נסעו למרפאה שם התברר שהוא סובל מדלקת אוזנייים וכמובן צריך אנטיביוטיקה (אין ברירה..) לפחות החוויה שם הייתה נחמדה יותר.

בן הזוג חזר נרעש ונרגש מהרופא שיצא מתוך סדרה אמריקאית והיה הכפיל של בראד פיט (למה אני לא הלכתי אתו? או שאולי עדיף עם הנראות שלי כרגע.)

אגב – כל קשר לחן שהייתה בישראל (מתוקתקת ומסודרת, בגדים נעלים ואיפור) הכל נעלם כלא היה כרגע. סיפור סינדרלה ברוורס.

אז השבוע הראשון התחיל והספקנו להיות פעמיים במרפאה (ואפילו באותו יום, הישג מרשים לכל הדיעות) נקווה שמפה זה רק ישתפר.

נתראה בקרוב עם בשורות טובות 🙂