תחביב חדש שיש לי מאז המעבר הוא לפתוח את טאב בהאירועים בפייסבוק ולגלות דברים חדשים ומעניינים באזור.
אבל את המקום הזה לא הייתי צריכה לחקור לבד, כמות הפוסטים והתמונות שהועלו עליו היה כל כך גדול שארזתי את המשפחה ונסענו בלי לחשוב פעמיים.
מדובר על יריד הרנסנס שנערך בניו יורק מדי שנה, מסתבר שהוא מתחיל כבר בתחילת אוגוסט עד סוף ספטמבר והוא פשוט מעולה!!
כבר מהתמונות הבנו שאנשים שם רציניים ולא משחקים, מגיעים עם תחפושות מושקעות ביותר (מתה על השמלות האלה שכל החזה יוצא החוצה, תמונות כמובן מצורפות למטה, לא שלי תירגעו!)
ילדים, בני נוער, נשים וגברים מחופשים מכף רגל ועד ראש.
יש המשקיעים יותר, הגיעו מהבית מחופשים עם כל הגרדרובה.
יש כאלה שהחליפו דמויות בחנייה הענקית והמאד ציבורית (פייר? היה מעניין..)
יש את אלה ששמו רק אביזרים להקפצת ההופעה
ויש את אלה שהחליטו ברגע האחרון והגיעו לבושים כמו סאחים (כמונו, לפחות שמתי על עצמי שמלה שקניתי ממש עכשיו עם האחות המהממת שלי, הכי רנסנס שיש לי בארון..)
כבר בדרך למקום ראינו את תור הענק של המכוניות שמחכה להיכנס והבן זוג (החצי תימני שלי) כבר התחיל לאכול סרטים איך הולכים הכרטיסים שקנינו מבעוד מועד לפח..
מישהו היה חייב להישאר אופטימי ולהבין שבאמריקה כמו באמריקה הם לא יסבלו לקוחות לא מרוצים, ובאמת התור הענק הוביל אותנו לחנייה מרוחקת (איך נגיע משם לפה? זה מלא הליכה, תימני והייטקיסט..)
מגיעים לחנייה מחכים שם מלא אנשי צוות שמובילים את המכוניות כמו חיילים לפני מלחמה, יורדים מהאוטו חושבים על הדרך הארוכה לפנינו רואים אוטובוס שמחכה לנוסעים (גם אז מחשבות להמתנה לאוטובוס ולאנשים) תוך כדי מחשבות והשלמה עם גורלנו ללכת ברגל עוצרת קלנועית עם בחורה צעירה ששואלת אם אנחנו רוצים טרמפ – ברורררררר!! קיפצנו על העגלה כמו סידנרלה בדרך לנסיך והגענו למקום המיוחל (2 דקות נסיעה על השעון, הדרך לא כזאת ארוכה, אבל בכל זאת עלייה חחח)
מגיעים לשער, ונכנסים לעולם אחר, עולם של דמיון!
הצצה קטנה לתוך העולם הקסום, אבל אין כמו החוויה האמיתית. ממליצה לכם לארוז את המשפחה וללכת, אנחנו בהחלט מתכוונים להגיע גם שנה הבאה ואולי אפילו בתחפושת.
אין כמו לגיטמיציה לשים שמלה מתנפנפת ומושקעת עם מחוך שקשה לנשום בו…
וכפי שהבטחתי גם תמונות של השמלה…
