חוזרת מערב מרגש במיוחד היום,

ערב שבו צעקת את חלום ניו יורק שלי מול אנשים זרים, על במה בתיאטרון ״הבימה״ בתל אביב בהרצאה של יובל אברמוביץ.

האמת?

כשהזמנתי את הכרטיסים להרצאה ב- 19/8 לפני יותר מחודש וחצי נראה לי, הייתי ממש סקפטית שאצליח להגיע אליה.

למעשה, הייתי ממש אופטימית שכבר בזמן הזה אהיה עמוק בתוך בסידורים בבית החדש בניו ג׳רזי או לפחות עמוק באריזות.

המטרה מבחינתי הייתה להגיע לשם באוגוסט.

זמן מושלם, לא קר בכלל, עדיין אין לימודים, זמן להכיר חברים להבין מי נגד מי.

אבל – לעולם דרכים נסתרות משלו וכך יוצא שאני עדיין בישראל, ללא תאריך נסיעה בכלל ובלי עבודה נראית באופק, אני בארץ!

אין ספק שזה ממש מבאס אותי. אבל אני יודעת בתוך לבי שזה צריך להיות שלנו.

וכך אני מגיעה להרצאה הערב של יובל אברמוביץ.

מי שעדיין לא מכיר אותו, יובל הוא שחקן שחלק מהרזומה שלו הוא הספר שלו – הרשימה. שם הוא קורא לבעלי החלומות לרשום אותם ולפרסם אותם ברבים.

האמת? אני ממש הצנעתי את סיפור החלום לניו יורק, אני לא כותבת על זה ולא מספרת על זה בעיקר כי מפחדת שזה לא יקרה ואז אני פשוט מדברת ומדברת ללא תכל׳ס.

והערב – התיישבתי עם החברות המדהימות שלי (אחת מהן זו אביגיל שהגיעה אתי לניו יורק לפני 4 חודשים והייתה הראשונה שידעה מכל העניין) מפה לשם ההרמאה התחילה ויובל כמובן סוחף ומרתק. לאחר כמה זמן התבקשנו לכתוב את החלומות שלנו על נייר.

הספר של יובל אצלי כבר משנה שעברה וכמובן שחלום ניו יורק כבר נכתב שם יחד עם חלומות אחרים שכבר הספקתי להגשים. חלק מהם היו גם טיול לחו״ל לבד עם חברה וצפייה במחזמר בברודווי (ראינו מלך האריות, מומלץ ביותר!)

לאחר שסיימנו עם הרשימה הוא שאל מי מהקהל רוצה לעלות לבמה ולספר על חלום אחד שלו. ומי יודע? אולי יש מישהו שישוב כאן שיוכל לעזור ולהגשים.

ואני כמובן עליתי 🙂 אחרי שאביגיל גם הצביעה עלי מייד ולא השאירה לי הרבה ברירה.

והנה אני – על הבמה (אגב לא היה צריך לדובב אותי יותר מדי לקחתי את המיקרופון והתחלתי לדבר) צועקת את חלום ניו יורק. מסבירה את המצב (צריך למצוא לבן זוגי עבודה דרך החברה שלו בלבד) ושואלת אם יש מישהו שיכול לעזור.

כמה ידיים הונפו באוויר וגם יובל אמר שיקשר אותי לחבר שלו.

יצאתי אופטימית ומחזיקה אצבעות.

פשוט לצעוק לעולם החוצה מה שאת רוצה, זה מדהים!

בתמונה יובל, החברות המדהימות שלי ואני 🙂