היום היה לי יום מרגש במיוחד!!!

כפי שחלקכם יודעים אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות זה להדריך בעלי עסקים בנושא שיווק בפייסבוק והבייבי שלי היה המפגשים המעשיים החודשיים שמתנהלים כבר כמעט שנה רצוף (מחודש פברואר 2017 – ממש בסמוך לקבלת ההצעה הראשונה, כמה אירוני)

המפגשים האלה היו הדובדבן בקצפת מבחינתי בעבודה הרצופה שלי, והיו שובר השגרה שלי.

הסיפוק מהם לא היה הכסף שהיה ברובו זניח לעומת תחושת השליחות שהייתה לי בהן.
הזדמנות לפגוש את הקהל שלי פנים אל פנים בקבוצה יחסית גדולה אך ששומרת על מפגש אינטמי יחסית (בין 10-12 משתתפים כל פעם) ושם אני מעבירה להם כל פעם הרצאה בנושא אחר הקשורה לשיווק בפייסבוק (ולא רק), יש הזדמנות לשאול וגם להחכים מאחרים. והשיא היה בקבוצות הקטנות לאחר מכן בהן היה סיעור מוחות משותף וכמובן לא נגמר כאן אלא המשיך בקבוצת וואטספ אישית + קבוצה בפייסבוק.

ולמה אני מספרת לכם את כל ההקדמה הזאת?

היום היה המפגש האחרון (בקונספט הזה) המפגשים כללו מצטרפים חדשים אבל בכל מפגש היו משתתפים (בעיקר נשים) שהגיעו כל חודש וממש אפשר היה לראות את ההתקדמות שלהם בעמוד העסקי בפייסבוק וזה היה מדהים עבורי.

העיקר לא היה בי, זה היה הם!

ההתמדה, הנחישות, הרצון לעבוד על העסק ולקחת את זה בידיים ופתאום – הכל נעלם!
לי אישית היה מאוד קשה עם זה ועם העובדה שזה נגמר. אפילו חשבתי לפתוח עוד קבוצה לפני שנוסעת אבל ירדתי מזה כי הבנתי שזה לא ריאלי מבחינת לוחות זמנים.

בחודש הזה עשיתי שני מפגשים על מנת לתת לכמה שיותר משתתפים להגיע וגם בשבילי להרגיש אותם לפני הנסיעה…

אני עדיין חושבת ומנסה לגלות איך אני ממשיכה עם הקבוצה המופלאה הזאת גם שאהיה ביבשת אחרת ועם הפרשי שעות בנוסף להכל.

אם יש למישהו רעיון מוצלח אני כאן לשמוע 🙂

אז הייתה פרידה מרגשת וגם היכרות חדשה עם אנשים שהצטרפו רק היום ובא לי, בא לי להמשיך ולתת עוד ומצד שני אני מגשימה חלום ישן-חדש.

לא פשוט!

ובערב הייתה פגישה כיפית ומוצלחת עם החברות שלי מהצבא!

כן, נשים יקרות שמלוות אותי כבר שנים משנת 2000 הרחוקה ועד עכשיו. עדיין אנשים לא מאמינים שאנחנו נפגשות ומתראות וזה לא רק מפני שאני עוברת, אלא אנחנו משתדלות להיפגש על בסיס קבוע לפחות כמה פעמים בשנה.

היה מוצלח ביותר ואפילו קיבלתי מתנה מרגשת מאוד – לוח שנה עם התמונות שלנו מאז ועד היום יחד.

המפגש האחרון –