חגיםכללי

ראש השנה ברילוקיישן

ראש השנה בארה״ב

את ערב ראש השנה של שנה שעברה אני לא אשכח.

קמתי עם מועקה איומה.
הייתי לבד עם הילדים, הבן זוג היה בישראל מסיבות כאלה ואחרות, ואני קמתי בחג, לבד.

שנה לפני כן אחותי הייתה אצלי, והיה כל כך כיף שלא היה אכפת לי מהחג ואיפה נהיה, ובסופו של דבר גם חגגנו יחד עם חברים.

אבל שנה שעברה הרגישה בודדה, חברה יקרה הזמינה אותי ואת הילדים בערב להצטרף לארוחת חג עם חברים נוספים, וממש התלבטתי אם ללכת או לא, הרגשתי לא שייכת.

ריחמתי על עצמי כל כך שאני זוכרת שאת רוב הבוקר העברתי בוכה בשירותים.

אווירת החג שתמיד מורגשת ברחובות, ההתרגשות לפני ערב החג, להיפגש עם המשפחה המורחבת הייתה חסרה לי, במיוחד הייתה קשה לי ההרגשה בבוקר של ערב החג, קמתי לבד בעוד שבן הזוג נמצא בישראל עם המשפחה שלו, מחשבה שרק הכבידה עלי יותר.

בסופו של דבר היה ערב חג נפלא, הכרתי אנשים חדשים והיה חגיגי ומיוחד. אך התחושה הזאת שהרגשתי באותו בוקר לא הרפתה ממני.

השנה – ערב ראש השנה קצת אחר – בישראל מתארגנים לסגר כללי (כבר נכנס בזמן שאני כותבת שורות אלה) אני שומעת מכל עבר על משפחות שישארו לבד חג, הורים מבוגרים שיחגגו לבדם, משפחות שזו פעם ראשונה שלא יהיו ביחד בראש השנה ותחושה של מועקה באוויר ולא ריח החג המוכר.

תחושות שאחרי שלוש שנים מחוץ לישראל הופכות למוכרות, אך הכאב הזה בעצם הידיעה שהמשפחה שלך חוגגת בנפרד הוא כאב לא פשוט.

מתנחמת בעובדה שזה זמני וכולי תקווה שזה יהיה הסגר האחרון ובכלל שהשגרה תחזור לעולמנו, תוך כדי הבנה בין אדם לחברו מה צריך להיעשות שזה יקרה.

ומה אתנו?

את ההזמנה לארוחת החג לצערי נאלצנו לדחות בגלל הקורונה, עוד לא מרגישים בנוח להיות עם הרבה משפחות יחד והחלטנו לעשות חג קצת אחר, לצאת מהבית, להחליף אווירה ולצאת לחגוג כל המשפחה הפעם במסעדה טבעונית ליד הבית 🙂

אני כבר קמתי בבוקר לבושה בלבן ואפילו התאפרתי 🙂 מקבלת את השנה החדשה עם חיוך וחיבוק גדול בתקווה שהיא לא תאכזב הפעם, ומה שיהיה לנו בדרך – נעשה אותו מתוק וטעים.

מאחלת לכולנו שנה טובה,

של בריאות וחזרה לשגרה.
ימים בהם אפשר להתחבק עם אנשים אהובים ולחגוג יחד.

שנה טובה ומחודשת,
חן קאופמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *