איזה שבוע מטורף!!!!
זה הסופ״ש האחרון שלנו לפני הנסיעה וקורים כל כך הרבה דברים.
הדירה שלנו רשמית ריקה לאחר שלקחו את כל החפצים הגדולים ממנה כולל הסלון, מקרר ועוד…
זה מרגיש מוזר!
8 המזוודות שלנו מוכנות.
8 מזוודות (בחדר שפעם היה המשרד שלי לפני שהתרוקן לגמרי..) שמכילות את כל הדברים החשובים לנו מספיק שניקח אותם אתנו ליבשת אחרת.
לא להאמין שזה קורה.
בין לבין עוד הספקתי ללכת לחתונה של בנדוד שלי, היה לי ממש חשוב להיות שם זו הייתה הזדמנות נהדרת להיפרד מהמשפחה.
עזבתי הכל – את האריזות, הילדים והבעל על מנת ליהנות מעוד כמה שעות של זמן משפחה איכותי. היה לי ברור שזו כנראה ההזדמנות האחרונה לפני הטיסה.
הייתה חתונה כיפית במיוחד ושמחה וכמובן שהצטלמתי עם כולם והיה נהדר!
הם עוד נפגשו הבוקר (שבת חתן וכאלה..) אבל היינו חייבים לארוז! ומהר!!! הטיסה עוד כמה שעות. (OMG)
שישי בבוקר מסיבת פרידה מרגשת מהגן של אביב (הגדול) הוא בגן חובה כבר שנה שנייה עם צוות מדהים ובהחלט היה לא פשוט.
אביב ישב וכתב לכל ילד ברכה נפרד (35 ילדים לא הולך ברגל…) ולא ויתר על אף אחד. ברכה + ציור אישי וניהל את הטקס ביד רמה.
בתמונות – ימין – שרית הגננת משמאל עפרה הסייעת.
תודה לכן!!
יומיים אחרי (שישי ערב) היינו אצל אמא שלי ושם הבנו שהיא הספיקה להצטנן קשות (בטוח שזה קשור גם לנסיעה…) ולכן התוכניות והחלומות שלי לסופ״ש עם אמא קצת התפוגגו כרגע 🙁
בתמונה – שישי בערב לפני הנסיעה הילדים עם אחותי מכינים סלט לארוחת שישי…
העברנו את הילדים בשבת לסבתא רותי וחזרנו לארוז במלוא המרץ.
גייסנו את כל כוחות העזר שיכולנו. חברות שבאו לתת יד, משפחה (תודה לאחותי היקרה וגיסי שניקו) וכמובן סבתא רותי וסבא אשר ששמרו על הילדים.
אבא שלי הגיע גם לתת יד וסבתא דבורה החולה נשארה בבית. ממש ממש קשה.
אני יודעת עד כמה היה חשוב לה להיות בכל רגע ורגע לפני הטיסה והסיטואציה הזאת לא פשוטה עבור כולם.
חוסר הוודאות והבלגן שכרגע הדירה נמצאת בלי שום ספק לא מקילה על אף אחד מאתנו וכמובן הילדים מרגישים הכל.
תוסיפו לכך דירה ריקה ובלי שום אמצעים לישון בה (אנחנו ישנו על מזרון בסלון הריק) ומתח לפי נסיעה וסבתא חולה אחת ואתם יכולים להבין את סיר הלחץ שאנחנו נמצאים בו. לא פשוט בכלל!
ומה עם הדירה? אתם שואלים….
עדיין לא נמצאו שוכרים.
זה לא מוסיף להרגשה הכלללת בכלל ואפילו זה חלק נכבד מכך.
מחר מחכה לנו יום ארוך ממש –
שליחת ארגזים בדואר עם הצעצועים של הילדים, ללכת להחזיר מכשירי טלוויזיה ואפילו לקפוץ לעירייה כי הבנתי שמגיע לי החזר על התשלום לגן של הילד (מי שמבטל גן באמצע שנה אל תשכחו לבקש את זה כי מסתבר שהם לא עדכנו אותנו כלל) !!!!
אלוהים ישמור!! בא לי להריץ קדימה לזמן בו אנחנו יושבים בכיף בבית שלנו בניו ג׳רזי…
זה יגיע בקרוב (אני מקווה)