זה לא ערב הפסח הראשון או החג הראשון אותו אנחנו מבלים רחוק מהמשפחה והחברים.

אבל זו בהחלט הפעם הראשונה שאנחנו לא נמצאים בטיול אלא פשוט רחוקים כי הבית שלנו עבר לחצי השני של כדור הארץ.

לכן היה לנו ברור שאת החג הזה אנחנו מעבירים עם אנשים שאנחנו אוהבים, משפחה.

על אחת כמה וכמה שלבן-יקיר-לי פשוט נתפס הצוואר בבוקר בהיר (מושלג) אחד והיה לנו ברור שמה שחסר לו זה קצת TLC (Tender, Love, Care) אבל אמיתי כזה של סבא וסבתא ודודים פחות מההורים שלו ״רעים״ שעקרו אותו ליבשת אחרת ושמו אותו בבית ספר שמדברים בו שפה זרה שהוא בכלל לא מבין.

אז הכי קרוב לסבתא, סבא ודודים הם המשפחה של בן הזוג בשיקגו, גדעון (דוד של בן הזוג) ורויטל, אשתו המופלאה.

(יש גם את הבת דודה האהובה שלי באורלנדו ואת גיסי היקר בקליפורניה כמובן אבל שם באמת חשבנו שיקבלו סבא, סבתא ודודים יחד)

בהחלטה של שניה וחצי הרמנו טלפון, שאלנו מה העניינים בפסח וקיבלנו תשובה לפני שהספקנו לסיים את השאלה של – אתם אצלנו בחג.

עוד הייתה התלבטות שגם נמשכה שנייה וחצי אם לעשות את זה בנסיעה (מאד ארוכה) או טיסה (של פחות משעתיים) שברור לכולם מה הייתה התשובה (טיסה, ברור!!)

תמונת הטיסה הלוך (ממש ממש מוקדם בבוקר)

ארזנו את עצמנו ואת הבגדים האינסופיים להחלפה בשיטת הבצל (ככה זה כשנוסעים למזג אוויר משוגע כמו בניו יורק שחם וקר באותו היום בקיצון ואי אפשר לדעת מה יהיה) וכמובן בגדים סופר חגיגיים לפסח ויצאנו לדרך.

המפגש היה מרגש מאוד (עבורנו) הילדים היו קצת בשוק אבל לא לקח להם הרבה זמן להיפתח ולהרגיש בבית לגמרי!

כבר ביום הראשון אני ושיר הלכנו לחקור את הסביבה. הם גרים בבאפלו גרוב, פרבר ליד שיקגו, שמאוד מזכיר את העיירה בה אנו חיים בחרתי 2 תמונות (מתוך עשרות) להראות את המקום

 

בבוקר של ערב החג (כבר היינו יומיים אצל המשפחה) הילדים הרגישו בבית ועזרו לרויטל המדהימה להכין קינוח (אחד מיני רבים) לארוחת הערב וכמובן סידרו את השולחן.

אביב עדיין כאן עם צוואר תפוס 🙁

ועוד הספקנו לקפוץ עם שרון המקסימה (הבת של רויטל וגדעון)  במוזיאון הילדים ב glenview – מוזיאון פשוט מצוין! מלא פעילויות לילדים, משחקי מים, חשיבה, מזויקה, סופר ענק שהילדים עושים בו קניות, משחקי בובות. מדהים!!! לינק למוזיאון במקרה ואתם בסביבה חובה לקפוץ   הילדים וגם אנחנו ממש ממש נהנינו!

לא יכולתי לבחור איזה תמונות לשים מרוב שהיו שם כל כך הרבה (וזה עוד אחרי סינון מסיבי)

 

אחרי הבילוי הסופר מהנה חזרנו הביתה להתכונן לערב פסח.

יש אווירה אחרת בחגים, במיוחד שמדובר בחג גדול כל כך. אם לומר את האמת נשמתי לרווחה שידעתי שנחגוג את הסדר עם משפחה ולא לבד כי אין ספק שזה היה עושה לי כווץ׳ בלב.

ערב פסח היה מרגש ואינטימי יחד עם המשפחה וזוג חברים שלהם שהצטרפו גם כן.

בתור אחת שרגילה לחגוג ערבי חג המוניים יחסית (ואוהבת את זה…) היה נחמד גם לחגוג אותו באופן אישי יותר כך שניתן לדבר עם כל היושבים בשולחן והילדים כמובן היו בעננים כי היו הילדים היחידים וקיבלו את מלוא תשומת הלב כולל רמז מאד גדול היכן האפיקומן.

חוץ מחג הפסח שהיה יוצא מהכלל ויצאנו ממנו מפוצצים מהאוכל הטבעוני המדהים שהיה על השולחן ומהאווירה המדהימה שהייתה נהנינו גם מזמן משפחה צמוד וגם מזמן איכות זוגי בשיקגו.

הגענו עד לפה? לא נלך לטייל?

אז הדודים המדהימים צ׳יפרו אותנו והתגייסו לשמור על האפרוחים הקטנים כדי שאנחנו נוכל לטייל קצת ברחובות העיר וליהנות סוף סוף מזמן זוגי אמיתי.

התחלנו את הדרך שלנו בתחנת הרכבת מהפרבר בו שהינו לכיוון העיר הגדולה.

זה נראה כאילו הזמן עצר זם מלכת והאמת? היה משהו קסום בתוכה… בהתחלה לא ידעתי מה זה ולאחר כמה דקות הבנתי.. אתן לכם לנחש לבד לפני שכותבת את התשובה

 

גיליתם מהו הדבר שחסר בתמונה?

אז לכל המנחשים נכון – כל הכבוד!

ומי שעדיין לא הצליח אגלה כי בתחנת הרכבת הזאת אנשים לא פתחו את הטלפונים הניידים שלהם על מנת להעביר את הזמן אלא לקחו ספרים מן המדף והתחילו לקרוא.

האווירה הייתה קסומה! אנרגיה אחרת שהרבה זמן לא הרגשתי, ממליצה לגמרי להכניס את זה לכל מקום ציבורי.. הבעיה היחידה הייתה שלא יכולתי לצלם את התמונה, אז…

 

לבושים ומוכנים לטיול שלנו הגענו לשיקגו וחיפשנו מקום טבעוני לאכול בו, בעזרת האפליקציה happy cow גילינו מקום מופלא עם מאכלים פשוט מעולים!!! לצערי התמונה עם שם המסעדה פשוט נעלמה לי (shame on me)

אבל יש לי את צילום של המנות ואת שמן בתפריט 🙂 מבטיחה לחפש ולחפור עד שאמצא את השם של המסעדה כי בהחלט מגיעה לה קישור.

 

אז אחרי ששבענו ונהנינו המשכנו ברגל למרות הקור חודר העצמות לכיוון המוזיאון לאמנות, אני בשביל לספוג אמנות ובן זוגי בשביל (בעיקר) להתחמם.

אני אישית ממש התלהבתי להיות לצד ציורים של אמנים גדולים ומוערכים (זה המקום להתוודות שזו פעם ראשונה שלי במוזיאון אמנות בסדר גודל כזה..)

 

בן הזוג יותר התלהב כשעברנו על פני התצוגה של האמנות המודרנית בזמן חיפושי אחרי היצירות של אנדי וורהול, אין ספק שזו הייתה אתנחתא קומית משעשעת עבורנו.

ואם יש מישהו שיכול להסביר לי איך היצירות האלה מוצגות אחר כבוד במוזיאון אשמח לשמוע ולהחכים

אז אחרי שספגנו קצת אמנות והתחממנו מהכפור בחוץ שמנו פעמינו לכיוון פסל השעועית המפורסם שאמרו לנו שאנחנו חיייבים לראות.

הגענו לפארק חמוד עם פסל שנראה כמו שעועית (הממ…) אז הצטלמנו 🙂

אז איך מסכמת את היום הזה בשיקגו?

היה כייף גדול בעיקר ליהנות מזמן איכות עם בן הזוג (כבר שכחנו כמה זמן עבר מאז הפעם האחרונה) אבל מנהטן עדיין לוקחת בגדול 🙂 אין מה לעשות כשמתאהבים – מתאהבים!

כמובן תודה גדולה למשפחת בר שלום שבלעדיה כל זה לא היה קורה!

רויטל, גדעון, שרון, אדר וטורי וכמובן תיאודור הכלב המלכותי (הכלב ששוכב בהוד והדר על הספה והתמונה המצויירת על ידי אמן תלויה מעליו, חיי כלב..)