הפעם אזרתי אומץ לכתוב פוסט יותר חושפני (עבורי לפחות)..
מקווה שלא אתחרט על זה בבוקר שאחרי.

בתור ילדה ואפילו נערה מתבגרת לא הייתי מודעת לגוף שלי.
לא הבנתי שאני רזה, ואז הגיע הצבא… שם הכל קיבל מהפך.
אכילה רגשית קוראים לזה.
רזה כבר לא הייתי…
היה טוב? אוכלים!
היה חרא? אוכלים עוד יותר.
והאכילה הרגשית ליוותה אותי מאז הצבא ועד עכשיו..
היו תקופות שהייתי יותר והיו תקופות שהייתי מרגישה מצוין עם עצמי, בעיקר בתקופת לימודי הנטורופתיה ודייקתי עם מה שנכנס לגוף שלי (ואז מתחילה לאכול כי.. מגיע לי.. מכירים?)

אבל למצב הכי גרוע שלי (78 ק״ג ולא בהריונות!! אפילו אז לא הגעתי לזה בחודש תשיעי בהריון) הגעתי לפני שנה שחזרתי מחופשת הקיץ הראשונה שלי בישראל ישר לשנה שלמה בה ידעתי שלא אראה את המשפחה שלי בקרוב ולא את החברות שלי.

אגב אף אחד מישראל לא ראה אותי ככה וכמובן לא בתמונות שהעליתי ל fake-book
בת דודה שלי שהיא מאד קרובה אלי והיינו מדברות כל יום (ועדיין..) אפילו לא האמינה לי שאמרתי לה מה המשקל שלי באותו זמן ועוד אמרה שרואה אותי בפייסבוק וזה ממש לא נראה..
בטח שלא אם את מצלמת את עצמך מהצוואר ומעלה ממעוף הציפור (מפתחים טכניקות אחותי..)
תמונה *ללא* טכניקות הטעיית הציבור בהמשך הפוסט…

אחרי שחזרתי מהחופשה בישראל התחיל הרילוקיישן אמיתי, אחרי ההתלהבות מניו יורק (טוב נו את זה עדיין יש קצת), אחרי תקופת ההסתגלות של הילדים (פחות או יותר) ועכשיו את מבינה שהפעם את לא בחופש את גרה כאן.

העלייה במשקל הגיעה לאט ובטוח.
בתור טבעונית ההיצע בתחום האוכל בחוץ (אלא אם כן את במקומות מסוימים) לא היה גבוה במיוחד (עכשיו עוד השתפר..) וכאשר הייתי בסופר היה לי הכי קל ללכת למה שאני מכירה בתוך ההיצע האינסופי הזה, עם האריזות שאני לא מכירה. לא היה לי כח אפילו לעצור ולהתחיל לקרוא כי כנראה עדיין הייתי תקועה שם עד היום.

אז מה כן קניתי?
ניחשתם!
פסטה, פתיתים, קוסקוס (לפחות יש טעם ישראלי פה…)
בשלוב עם שניצלי טבעול מעובדים.
בריאות אינסופית ממש.

לא הכרתי מוצרים טבעוניים ובריאים וכך לאט לאט, עליתי ועליתי במשקל בעודי מחסלת קערת ״בריאות״ של אגוזים ושקדים בתוספת חמוציות.. קערה? קופסה! משפחתית!

הנסיעות התכופות של בן הזוג לא הוסיפו לעניין + קור חודר עצמות + געגועים לישראל… ועוד…

בקיצור – ת י ר ו צ י ם אינסופיים למה מגיע לי ובאמת את הבייגל הזה יחד עם הריבה והחמאה (הטבעונית והממש לא בריאה הזאת)
עד שהגיע יום הולדת 37 שלי, באפריל 2019.
הייתי לפני יציאה למחזמר בברודווי (יש כבר מסורת..) ועמדתי שעות מול הארון ולא יכולתי להחליט מה ללבוש, לא בגלל עודף בגדים. חלילה!!
לא קניתי לעצמי משהו נורמלי מלא זמן כי לא היה לי חשק לעמוד מול המראה בחדר ההלבשה. אלא בגלל שבכל בגד שהחלפתי לא יכולתי להסתכל על עצמי במראה. לא זיהיתי את עצמי.
האשה שנשקפה במראה לא הייתה אני. אלא מישהי שדומה לה אבל מבפנים מרגישה שהיא כלואה בגוף אחר.
גוף שמעניש את עצמו על זה שקשה לו, שהוא מרגיש לבד ואבוד.
אותה אישה שהייתה במרכז העניינים ובשליטה (ואולי גם כאן זה נראה ככה למי שמכיר אותי עכשיו..) ומרגישה ״עולה חדשה״, הכל זר, צריך להתחיל מחדש להסתגל למקום, למזג האוויר, לאנשים, לעבודה, לנסיעות של הבן זוג שהייתי הולכת לישון עם הילדים אצל אמא כדי לזכות בשקט ובעוד יד… ועכשו אני אתם לבד, מלא!

חשבון הנפש הזה נערך אצלי בראש, עטיתי חיוך מזויף אך אמרתי לא עוד!!!
אני חוזרת לעצמי.
שמתי לעצמי מטרה להגיע לחופשת הקיץ בישראל (אוגוסט 2019) כאשר אני מרגישה טוב עם עצמי.
מה זה טוב? מעולה!! אשששש!!
דמיינתי את עצמי יורדת מהמטוס ולכולם נופלת הלסת. ללא יוצא מהכלל.

שמתי לעצמי מטרה להחליף קידומת על במשקל ולראות את הספרה 6 בתחילת המספר.
וידעתי שהטלפון הראשון הבא שאעשה יום אחרי יום ההולדת שלי יהיה לקארין אדוני בן-דוד.
את קארין אני מכירה כבר כמעט 10 שנים בערך, עבדנו יחד כתזונאיות (כן, אני בהחלט יודעת מה טוב לי ומה לא… אך לצערי כשזה מגיע לאכילה רגשית צרך מערך תמיכה רחב יותר..) בישראל ומאז היא הגיעה לארה״ב והיא מאמנת נשים וגברים לתזונה נכונה ובריאה בכל העולם.

נכון! זו לא דיאטה אלא דרך חיים.
האמת? עקבתי אחריה מלאאאא זמן. נרשמתי לאתגרים החינמיים שלה (וירדתי יפה) אבל ברגע שהאתגר נגמר חזרתי לסורי (שבוע זה לא מספיק לסגל הרגלים חדשים) ולא נרשמתי לתכנית הגדולה של ה 90 יום.
בעיקר כי לא הייתי מספיק מחוייבת לעצמי.

סיפרתי לעצמי סיפורים של – מחר אתחיל לשמור.
עוד בייגל אחרון ודי.
קערת קוסקוס אחרונה (אחרי 3) וסיימתי.
ובעיקר דחיתי ודחיתי.

הייתי צריכה להגיע לאיזו תחתית מסויימת כנראה על מנת להיות מחוייבת לתהליך מול עצמי.

התקשרתי לקארין ונרשמתי מיד לתכנית ה 90 יום שהתחילה ממש כמה ימים אחרי יום ההולדת. הכוכבים הסתדרו בשורה על מנת שזה יקרה.
התחלתי מסע מופלא של גילוי אפשרויות טבעוניות ובריאות גם בארץ הג׳אנק פוד.

— הערת שוליים —
התכנית של קארין מתאימה לאוכלי כל אך היה לי חשוב שיהיו לי אפשרויות טבעוניות כי זו הסיבה שהייתי צרכה אותה והיא בהחלט עשתה הכל שיהיה לי מגוון ובחירה נכונה בין האפשרויות הקיימות שאני מכירה לביןן האפשרויות שנגלו בפני.

היה לי חשוב לקבל אפשרויות מגוונות ובריאות גם להכנה בבית (אני ממש אבל ממש לא מהבשלניות, אז כל מי שקורא את זה ואומר לעצמו אבל צריך לבשל… חלאס תירוצים!!) וגם מקומות לאכילה בחוץ (כי אין מצב שאני מוותרת על זה)

אז נכון, הידע קיים אצלי בתור נטורופתית ובתור מי שכבר עשתה את זה בעבר לעצמה ולאחרים. אבל הרגשתי שאני צריכה:
1. היכרות עם העולם החדש שנגלה לפני – האפשרויות הלא מוכרות והבלתי נגמרות בארה״ב.
2. תמיכה יומית בפן הרגשי.
3. קבוצה שתלווה אותי (יש לציין שבכל תכנית יש קבוצת ואטספ פעילה + מנטורית שמלווה אותך, תודה רויטל המדהימה) + עשיתי את התכנית עם עוד 2 חברות שלי מה שממש עזר לתהליך.

התוצאות לא איחרו להגיע ואחרי 3 חודשים של תכנית ירדתי 13 ק״ג (הייתי מרחק של קילו אחד מהיעד שלי – 64 ק״ג) ואז נסעתי לישראל.

פחד גדול אחז בי, איך אעבור את ישראל מבלי להעלות הכל חזרה?
אבל עם הידע והתחושה הטובה הזאת שהגעתי לארץ (זוכרים את הפנטזיה לרד מהמטוס ושלכולם תיפול הלסת? זה קרה!!) המשכתי לשמור ועדיין לאכול במסעדות שוותתתת!!!!
התוצאה – שמירה על המשקל שהגעתי אתו לארץ.
וכשחזרתי ירדתי עוד ועכשיו אני עוד 4 ק״ג פחות 🙂

אז למה בעצם אני מספרת לכם את כל זה?
כי בזמן האחרון אני מרגישה שאני שוב נופלת לאכילה רגשית אם זה בגלל החורף שהגיע, הגעגועים האינסופיים לאחיין החדש שלי וגם לתאונה שעברתי לא מזמן (פוסט על זה + תובנות שהגעתי עליהם בקרוב מבטיחה)
אך הפעם האכילה הרגשית היא מאד מתונה, מאד מאוזנת.
וגם אם היו ״נפילות״ אני קמה מחדש וגם שואבת אנרגיה מהמנטורית שלי (רויטל שוב כפרה עליך) וגם מסרטוני ההשראה שקארין מעלה.
אני שומרת על המשקל שהגעתי אליו, אך הגיע הזמן להציב יעד חדש!
ואני הולכת להשיג אותו – לשנות (שוב) קידומת.

ואת השינוי הזה אני רוצה לחלוק אתכם, בדיוק סיימתי שיחה עם קארין ורויטל וסיפרתי להן על הפוסט שאני כותבת (לא מקבלת אחוזים, נשבעת!)

הן כל כך התרגשו והחליטו לפנק את מי שמצטרף דרכי בהטבה מיוחדת –

10% הנחה בהרשמה לתכנית של ה – 90 יום.
לפרטים נוספים מוזמנים באהבה לפנות למנטורית המהממת שלי שמסרה לי את הנייד הפרטי שלה על מנת שתוכלו להתייעץ בנוגע לתכנית.

הנייד של רויטל – 1-480-703-5110+ מוזמנים להתקשר או לשלוח וואטספ

ואל תשכחו למסור את קוד ההטבה >> 90PROMO

לפרטם נוספים מוזמנים גם להיכנס לאתר של קארין https://www.karinadoni.com/

וכמובן שאין טוב ממראה עיניים…

אז כדי שתבינו על מה מדובר…. אני מעלה את התמונה שלי מיום ההולדת (במחזמר Wicked לבושה בהתאם 🙂 בו החלטתי שזהו!

רגע של כנות.. היה לי ממש קשה לעלות את התמונות של הלפני אבל הרגשתי חובה להראות את המצב אליו הגעתי על מנת שתבינו את הדרך הכל כך חשובה ולא מובנת מאליה שנעשתה כאן.
השיתוף לא פשוט לי בכלל וזו תמונה שצונזרה לציבור הרחב אבל לדעתי חשוב לשים את האמת בחוץ (גם עבור המוטיבציה שלי).
נזכרתי פתאום שאתמול נפגשתי לקפה בוקר עם חברה (כיף פה בג׳רזי) והיא אמרה לי
שהיא זוכרת אותי ככה מלאה (בחירת מילים יפה), אבל כשהיא מסתכלת עלי עכשיו היא מרגישה שזו חן האמיתית.
אין לה מושג כמה היא צודקת…. השלתי מעלי לא רק משקל אלא תחושות קשות במיוחד שהיו מלוות בעיקר בעצבות.
המשקל הוא רק תופעת לוואי לעניין..
טוב כנראה שאצטרך לכתוב פוסט נוסף על זה וכדאי שניגש לתמונה, אחרת יכולה לחפור פה עוד שעות 🙂

מוכנים לזה??

וכמובן שחייבים תמונה עכשווית לאיזון 🙂 וגם כמה לפני ואחרי…

וקצת לפני ואחרי …

אז זה הסיפור שלי,
מוזמנים לשתף הלאה גם את הפוסט וגם את קוד ההטבה 🙂
לפרטים נוספים –
זה הנייד של רויטל – 1-480-703-5110+ מוזמנים להתקשר או לשלוח וואטספ (ותמסרו ד״ש)

ואל תשכחו למסור את קוד ההטבה >> 90PROMO

יותר מאשמח לענות לכם לשאלות כאן בתגובות או בפייסבוק – זה הפרופיל שלי
מאחלת לכולנו רק שמחה ובריאות,

חן.